ילדות במלחמה

זכרונות ממלחמת העולם ה-1

הרפתקאותיהם של לייבל ויעקב הירש כשאנחנו היינו באולשני.

א. יעקב הירש

כשהגענו ל אולשני נפרדו יעקב הירש ולייבל מההורים והאחיות . יעקב הירש , בן 22 בערך , נוסע לוילנה . (השלטון היה שם בידי הגרמנים) ועובד שם בגימנסיה היהודית עברית " תרבות " ע"ש אפשטיין ,{אפשטיין היה גם רופא והוא הקים את הגימנסיה} , כמזכיר התיכון . במשך הזמן ד"ר אפשטיין נפטר והגימנסיה לא יכלה לעמוד בהוצאות .
באותה תקופה , הגרמנים מכריזים בשלטים מאירי עיניים בכל וילנה שיש עבודה מענינת ומשתלמת לאינלקטואלים המעונינים בכך . יעקב הירש הולך , מתיצב לפניהם ומוסר להם את הפספורט . כשראו שהוא "חייל רוסי" , הורידו לו את השעון והבגדים ולקחו אותו בשבי . בשבי שלחו אותו לאלזס לותרינגיה , שם עבד במכרות . לאחר מכן עבד בבי"חר לשמן ולבסוף עבד במטבח .
אחי דבר באכזבה, בכאב ואפילו אפשר לומר בשנאה , על יהודי גרמניה ,שסרבו למכור מזון לשבויים היהודיים , תמורת ה"בונים" שקבלו מהגרמנים . היתה התעלמות מוחלטת של יהודי גרמניה שראו עצמם גרמנים בני דת משה , מיהודי מזרח אירופה כי הם,יהודים אחרים . בשנת 1920 חזר הביתה .

ב. לייבל

היה בן 17 בזמן המלחמה . עדיין לא בגיל גיוס חובה . מאולשן נסע לייבל לאושמנה , שם היו לנו קרובים מצד אבא . אושמנה גם היתה תחת השלטון הגרמני . הגרמנים תפסו אותו ולקחו אותו לעבודות כפייה "לפאני בטליון " כמו שלקחו את כולם . רעב, עבודת פרך ומכות , היו מנת חלקו במשך שנתיים עד שהצליח להשתחרר .

לדפי זיכרון על לייבל ועל יעקב הירש מתוך אתר וישניבה יש להקליק על תמונותיהם

לייבל

לפרק הבא בסיפור
שביתת נשק -שלום לך אולשני

חזרה לדף הפתיחה
העיירה ואני