שנות השלושים

.......... " אני לא צריכה לספר לך שחיה רבקה עובדת במשק הפועלות בחדרה , כבר שנתים , משנת 1935 . אתן חברות טובות . מרדכי בחור מצוין , מסור , נאמן ודואג . כבר נמצא משנת 1932 בארץ . עובד פחות או יותר ומרויח . אתם שניכם תעבדו ותבנו משפחה לתפארת . את לא מגיעה לארץ זרה . תהיה לך שם משפחה שתדאג לך ותעזור לכם להתבסס. אצלינו אנחנו דואגים אחד לשני ומאד מסורים אחד לשני . מרדכי גר עכשיו אצל גרשון וחוסך כסף כמה שהוא יכול . " ....... כך אמרה .

לבסוף הוסיפה : " רבקה מאד מצליחה בעבודה . מאד מקובלת ויש לה קשרים . היא יכולה להשיג לך סערטיפיקט . היא כתבה לי שיש הזדמנות נהדרת להשיג סערטפיקאט רשמי . בחורה הולנדית , שאמורה היתה להגיע ל"משק הפועלות" התחרטה . קשה לה להפרד מהוריה ומשפחתה ולעלות לארץ . רבקה יכולה להשיג את הסערטיפיקט בשבילך . יש לך הזדמנות גם לעלות לארץ ישראל וגם להתחתן עם הבן שלי, עם מרדכי . " אמרה ולא הוסיפה עוד .

עניתי לה : " תני לי לחשוב ".......

הלבטים והמחשבות

כשנכנסים לביתם , תמיד יש ספר קריאה , עתון , ותמיד אוירה נעימה ורצינית . האחים קשורים זה לזה בעבותות אהבה . שלמה , האח הגדול מוויליקה , בחור יפה תואר , בעל נכסים , אמיד , קשור מאד למשפחה , אוהב לעזור ולהרים את כולם . תמיד דואג לכך שלא יחסר ושכולם יהיו מאושרים . דאג גם לשני האחים הקטנים , הירשה ואייזיק והכניס אותם לעבודה בעסקי עצים . מצד שלישי , לעזוב את ביתי שאהבתי ושאני נותנת בו את חלקי , לעזוב את לייבל , אחי החולה שנתן את כל כולו למשפחה בזמנים קשים שאבא מת? לעזוב את אמא שלא מרגישה טוב וכבר באה בשנים . לעזוב את אחי , יעקב הירש שהיה ה-ציוני ב-ה הידיעה ולעלות- ושהוא ומשפחתו ישארו? אני כל כך קשורה אליו , אל טייבל ואל ילדיו אברהם בנימין וחיימקה ? לא יכולתי להרגע . הבנות הרגישו שמשהו לוחץ ומציק לי . אבל אני לא אמרתי דבר .

בסוף יום העבודה הלכתי לאחי וספרתי לו אודות השיחה עם רשקה רוגובין . "מה דעתך ?" שאלתי , היה חשוב לי מה הוא חושב . החזקתי ממנו מאד , כמו כל בני העיירה . אחי אמר לי : " סעי! אל תפסידי את ההזדמנות . מרדכי בחור טוב , אנחנו מכירים את המשפחה . הם קשורים מאד ולא תהיו לבד . כל ימי חייך חלמת על ארץ ישראל , סעי! את תהיי הראשונה ואנחנו נבוא בעקבותייך " . אחי הוסיף ואמר : " מגיע רגע שהאדם חייב לדאוג גם לעצמו . אל תדאגי אנחנו נסתדר , ואם ירצה השם נהיה כולנו במהרה בארץ ישראל "

לא ישנתי טוב כמה לילות . שקלתי את הדברים לכאן ולכאן . לבסוף החלטתי :

אני נוסעת !